למעשה כל מה שאמרת הוא עירבוביה ורחוק מהעובדות מרחק רב.
דווקא יהדות המזרח חיה בשלווה בטחון ויחסי אמון
עם בני המקום הערבים זאת בניגוד גמור לאחיהם יהודיי
המערב אשר סבלו מגלי שנאה ואנטישמיות שהתבטאו ברדיפות ובפוגרומים.
השלטון במדינות ערב היה סובלני כלפי היהודים ותרם
למעמדם הרם ולעושרם ושיתפם בחיי הקהילה.
לא מעט מהתינוקות היהודים שגודלו בידי מטפלות ערביות
גם ינקו מהן.זה אפילו מראה על אהבה ואחווה.
יהדות ערב נחשבה ביחס לעת ההיא ולמקום משכילה כיוון שלימוד התורה היה חובה וכל ילד יהודי בניגוד לערבי כבר קרא בתורה מגיל שלוש כאשר מרבית האוכלוסיה המקומית היתה בורה ואנלפבייתית.
דווקא את מעמדם הנחות ואת הכירסום בהשכלתם הם "רכשו" בארץ ישראל מאחיהם שהגיעו ממערב ותוייגו על ידם במקום נחות.
קיימות סיבות לא מעטות סוציולוגיות פסיכולוגיות ופרקטיות שיצרו מצב זה אשר הפכו את הקערה על פיה לאלו שעד עליתם ארצה מארצות ערב נחשבו לסוחרים גדולים ולמשכילים ולא יכלו לשחזר את הצלחתם הכלכלית ואת מעמדם הרם דווקא בארץ היהודים.
הם "לא עמדו בסטנדרטים החדשים" תפיסת עולמם ותרבותם לא תאמו את תרבות המערב, השכלתם לא הייתה מספקת,מכאן נבע השבר גדול שכירסם גם במעמד הפטריאכלי של יהדות המזרח.
הקשיים להתאקלם בתוך כור ההיתוך הארצישראלי העמיק בגין היעדר כלים שיעזרו בצמצום הפער שנוצר בגין תנועת ההשכלה שממנה הגיעה יהדות אירופה האורבנית היהודים בכפרים גם הם היו משכילים ביחס ליהודים מהמזרח מכיוון שהייתה גם להם תשתית תורנית כך שכל ילד למד "בחיידר" והערך המוסף של תרבות המערב גם הוא מצא את דרכו וחילחל, אגב, משוררי ישראל הגדולים כמו ח.נ. ביאליק, שלום עליכם, ועוד.. באו דווקא מכפרים קטנים ולא מהעיר הגדולה.
היה פער תרבותי גדול בין יהדות המערב למזרח בזאת אין שום ספק
כך שיעברו עוד שנים ארוכות עד שההיתוך האנושי ישא תוצאות.
בנוסף לכל זאת עליית יהדות המערב הקדימה את עלייתם של יהדות המזרח והיא זו שהניחה את התשתית השלטונית ולא איפשרה "למי שאינו משלנו" להיכנס "לתחומה" ולחלוק איתה בסטטוס ובטריטוריה שכבשה לעצמה.
יהודי המערב ראו עצמם נעלים על פני בני עדות המזרח ושיבצו עצמם בהנהגה ובהובלת המדינה ...
נ.ב. איגנורנט פירושו בעברית: בור, חסר השכלה ולא אידיוט
גם בקרב משכילים אפשר למצוא אידיוטים.
המלץ על ההודעה
פרסום תגובה