המירוץ למיליון - זכרונות מאפריקה

יריית הזינוק נורתה, האות ניתן והזוגות יצאו לדרך - למסעם המופלא ברחבי העולם.
תחנה ראשונה אפריקה!
תמיד חלמתי להגיע לאפריקה, ליבשת רחבת הידיים, הפראית והמדהימה בנופיה ואוצרות הטבע שבה, אך במקביל גם מדממת ממלחמות, עוני, רעב, מחלות ושסועה מגזענות. ארץ של ניגודים. גן עדן וגיהנום שלובים יחד. קצת כמו הבית..

לכל אחד מאיתנו קיים בראש יעד שהוא מפנטז עליו מגיל צעיר, חולם "לגלותו" או "לכובשו", מקום שבאופן מיסטי ולא מוסבר הנשמה מתחברת אליו, המקום שלי תמיד היה אפריקה, ובמיוחד דרום אפריקה. אין לזה כל קשר למוצא, כי אני צבר ושורשיי העמוקים הם "פרידמנים" להפליא. פשוט כך. אולי צדק אהוד בנאי ששר "מי יידע שאברהם לא היה שחור"... כל כך הרבה פעמים תכננתי וזה התמסמס, הכי קרוב שהגעתי לאפריקה היה בצילומי דוגמנות בחופי סיישל וכבר אז הרגשתי זמזום חמים בחדרי ליבי. הפעם זה הדבר האמיתי. הפעם זה קרה.

מדינת דרום אפריקה שוכנת בקצה הדרומי ביותר של היבשת, ומביאה את הניגודים האפריקאים לשיאים חדשים. קידמה מול פרימיטיביות; ערים מודרניות מערביות לצד כפרים שכוחי אל ונחשלים; עושר מופלג לצד עוני מחפיר, והכל מעוטר בתפאורה עותקת נשימה של אוקיאנוס, שמורות טבע אקזוטיות, וסוואנות שופעות בחיות בר. והתאורה? שמש אפריקאית חמה, צהובה וקופחת.

הצילומים מתחילים ב-"שמורת קראגה קאמה", חיות בר וטרף שאנו רגילים לראות בנשיונל ג'אוגרפיק, נפוצות כאן כמו כלבים עזובים בכלביות "תנו לחיות לחיות". העין רואה אבל המוח מתקשה לתפוס - במרחק נגיעה משוטטות להן חופשיות, ג'ירפות, צ'יטות, חזירי בר ועוד חיות שאינני יודע את שמן.
איזה כדור מופלא. טיסה של כמה שעות והופ - עולם חדש. לא עוד זיהום אוויר, פקקים באיילון וגללי כלבים על מדרכות ת"א אלא שמיים תכולים, גבעות מוריקות וגללי פילים.

לשמורה הגענו לצורך צילומי הפניה למשימה הראשונה שהתרחשה במקום (משימת בול העץ שכולנו ראינו בפרק הראשון), היינו צריכים לצלם מה שנקרא בעגה המקצועית "סטנד-אפ", בו אני עומד ומפנה למשימה, חשבנו שיהיה זה הולם לצלם את זה על רקע של שלוש או ארבע צ'יטות שיושבות במרחק של 5 מטרים מאיתנו תמהות וסקרניות למשמע העברית שבפינו. כמובן ששומר יערות מקומי פקח עלינו עין עם רובה הרדמה כדי שלא נותקף בפתאומיות. הפניתי את גבי אל הצ'יטות (אל תנסו בבית...) - לא יודע מאיפה בא לי האומץ - והתחלתי בעבודתי. איש הסאונד עמד עם בום – (מיקרופון גדול מחובר למוט) ומאחר ונשבה לה רוח שהפריעה לצילומים הוא "הלביש" על הבום מעטה פרוותי שינטרל רעשים. טעות מרה.

כנראה, שהצ'יטות שלא מבינות עברית, כאמור, הניחו שזו ארוחת הצהריים שלהן, ולעיניהן הפראיות הבום נראה ככבשה על שיפוד גדול, (ומה יותר מגרה מזה?). הצ'יטות, שהיו עד אז רגועות יחסית, נכנסו לעמדת תקיפה, ואני קלטתי את פניו הקפואות והמבוהלות של שומר היערות, שהבהירו לי באופן מיידי שאנו בסכנה. ברוכים הבאים לאפריקה.

משם הגענו אל כפר עני מאוד בשם נומאטאסאנקווה, שם שהוא כמעט בלתי אפשרי להגיה, (בכלל השפה המקומית נשמעת מאד מוזרה לאוזן המערבית, עם הרבה צקצוקי לשון). גם אל הכפר הזה הגענו על מנת לצלם הפנייה למשימת נשיאת סלסלת פירות על הפדחת בטכניקה המקומית והבאתן לכוהנות הסאנגומה).
בכפר עם השם שובר השיניים הזמן קפא מלכת, הקדמה דילגה למחוזות יפים ולבנים יותר, ואנחנו הפכנו להיות אטרקציה למקומיים. אמנם, שיא העליבות החומרית אבל אינספור פרצופים מחייכים ואושר מעצם החיים הפשוטים. והנה הקיצוניוית השוררת בדרום אפריקה מכה בנו שנית. בכפר הזה ניתן רק לחלום על מים זורמים, ביוב וכבישים, המקומיים חיים בפחונים, הולכים יחפים (ממש ערומים מדלות) כשמספר קילומטרים משם עושר מנקר עיניים. הביישנות והאושר של הילדים השחורים היפים בכפר לצד תיפוף ושירת המקהלה של הכוהנות משרים עלינו אווירה רוחנית שקשה להסבירה, קסם אפריקאי.

צוות הצילום ואני התעקשנו להביא מנחה לכוהנות הסנגומה, שהן כמו רופאות אלילים, העוסקות בוודו (אבל יותר במאגיה לבנה), וידועות בכך שהברכות שלהן תמיד מתגשמות. בתמורה זכינו לקבל ברכה להצלחה במסעינו.

הטכניקה פשוטה, אתה כורע ברך מולן והן צובעות את עיניך בלבן גירי מאבן מקומית ומברכות, במקביל כוהנות אחרות נכנסות למעין טראנס לצלילי התוף האפריקאי ושירת הילדים, אז נמלאים באנרגיות חדשות, רוחניות. זו חוויה ספרטואלית, מדהימה ועל חושית.

בפרק הקודם זו הייתה אפריקה האותנטית והאתנית. בפרק הבא, נכיר אפריקה אחרת, ונחווה חוויות אקסטרים מטורפות, מאתגרות מלאות אדרנלין. הדופק של הזוגות הרצים למיליון יעלה לגבהים חדשים, ואני בטוח שגם שלכם..
האמינו לי שמה שהיה עד עכשיו אלו המים הרדודים ומהפרק הבא החבר'ה נכנסים למים העמוקים.

לא יכול כבר לחכות, להעלות על הכתב את שאר זכרונותיי מאפריקה.
עוד קטעי וידאו בלעדיים
המירוץ למיליון פרקים מלאים
רז מאירמן בטור אישי
הכירו את יעדי המירוץ
פורום המירוץ למיליון